מימוש עצמי

מימוש עצמי

הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה

רבים מדברים כיום ואף עוסקים במימוש העצמי, שמשמעותו הוצאת הפוטנציאל המיוחד שבכל אדם אל הפועל. יש שעושים זאת בתחום החומרי, ויש בתחום הרוחני. בוודאי שהדבר חיובי וחיוני, אך חייבים לתת את הדעת למטרתו של מימוש זה. ויפה ביאר בעל ה"שפת אמת" את המשנה באבות: "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני" – כשם שפרצופיהם אינם שוים, כך דעותיהם. לכל אדם עניינו המיוחד, ואין מי שיפעל בתחומו במקומו. וע"כ "אם אין אני לי מי לי", אבל "כשאני לעצמי" - כשכל מטרתי היא למען עצמי – "מה אני", מטרת המימוש חייבת להיות למען כלל האומה. יש באומה אברים רבים ושונים, כמו בגוף האדם, אך כולם ביחד מהוים את הגוף האורגני של האומה, ואני מחזק את עצמי כדי שאוכל לשמש אבר חשוב וחזק בגוף הכללי.


מדת קנאותו של פנחס היתה חיובית, משום שהוא לא פעל מתוך נגיעות אישיות אלא למען קיום האומה.


הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, אמר בשם אביו, שעל ד' דברים חייבים להפעיל את מידת הקנאה – חילול ה', כבוד התורה, כבוד האומה, וארץ ישראל. וכידוע, אלו ג' יסודות שאמר עליהם הכוזרי, שהם יסודות האומה, והמשיל את משל הגפן המפורסם – תורה, ישראל וארץ-ישראל.


בעשרות השנים האחרונות, הורידו את תורת ישראל מג' המרכיבים, חשבו שאפשר להסתפק בלאומיות המורכבת משנים מהם – עם וארץ. ע"כ דברו על הסטוריה, תרבות, מסורת, ספרות ולשון.


כבר לפני מאה שנה, כתב על זה הרב קוק זצ"ל:



"היד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגוים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזוייפת, בגרגרים של הסטוריה ושל חיבת שפה, המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ, במקום שהפְּנים כולו אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולבסוף ג"כ לשנאת ישראל ושנאת ארץ-ישראל, כאשר נוכחנו ע"פ הנסיון".



נדמה, שהיום אין צורך בהוכחה לאמיתות הדברים, שכאשר מנתקים שם-שמים מן הלאומיות, לא נשאר ממנה דבר, אף לא ארץ ושפה. ועד כמה כואב הדבר, שנערים של עם-הספר, אינם יודעים היום קרוא וכתוב, כשבדורות קודמים לא היה תינוק ותינוקת שלא ידעו לקרוא.


הקנאות בזמנה היתה מוטלת על שבט לוי. הקנאות של היום, לעמוד על משמרת ערכי האומה, מוטלת על בחורי ישראל. וכך כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצוה ט'), שמצות קידוש השם היא לפרסם את האמונה ולא לפחד. וזה בניגוד למה שהיה בזמן נבוכדנצר, שכולם השתחוו לצלם, והיתה חרפה גדולה לישראל, שלא היה מי שיקדש את השם. אך יעד הנביא ישעיהו: "ושיראו בהם בחורים בעת ההיא הקשה, לא יפחידם המוות, ויתירו נפשם ויפרסמו האמונה, ויקדשו את השם ברבים, כמו שהבטיחנו באומרו: לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחוורו כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי וגו'".


ולשון הספרא: "ע"מ כן הוצאתי אתכם מארץ מצרים, ע"מ שתקדשו את שמי ברבים".


הישיבה היא המקום היחיד שבו מחנכים לשלמות הזאת, של עם, ארץ ותורה; ואנו היחידים הקושרים את החוליות המרובות ממעמד הר-סיני עד לימות-המשיח.


וזוהי אחריות, המוטלת על כל בחור ונער בישראל, לממש את עצמו ולהתפתח כדי לחזק את הגוף הלאומי.


כששאלו את הרב קוק בזמנו, איזה מקצוע לִבְחוֹר וללמוד באוניברסיטה, אמר: בלשנות או חקלאות. לא הציע את המקצוע בו אפשר להרויח יותר או "לעשות קריירה", אלא מה עם ישראל זקוק באותה שעה.


בסימפוזיון מסוים, אמר אחד מאנשי המערך:



"פעם נסענו כולנו ברכבת – אנו היינו בקטר, ואתם תפקדתם בקרונות כמשגיחי כשרות. דאגתם לאוכל כשר, לנישואין ע"פ ההלכה וכד', הדברים מקובלים עלינו. אך כיום נשתנו התפקידים –אנו מובלים בקרונות, ואתם מובילים בקטר, וזהו דבר בלתי נסבל".



אך זה בדיוק תפקידנו כיום. להוביל, לפרסם האמונה, לשמור שלמות האומה, התורה והארץ.


החינוך למימוש עצמי כזה, הוציא פרי הילולים כאותו חייל בישיבת-הסדר, סמ"ר גד עזרא, שבמותו במלחמה בג'נין, מצאו בכיסו מכתב שכתב לארוסתו, ונסיים בכמה שורות ממכתב זה:



"אני מרגיש מצד אחד, שאין דבר שאני רוצה בעולם יותר מלהקים איתך בית ומשפחה. אבל מצד שני, אין דבר שאני רוצה יותר מלצאת למבצע הזה, ולהכות את הנבלים האלה מכה גדולה כזו, כדי שלא יחשבו אפילו לעשות עוד פיגוע וכו', ונהיה מוכנים לשלם את המחיר, ואני מוכן לשלם את המחיר הזה. אל תכעסי עלי, אבל ברגעים כאלה, הרגש הכלל-ישראלי הוא זה שאמור להוליך אותך, ועליך להלום בשעה הזו ברשעה כאילו אין לך חיים פרטיים".


 

 

קוד השיעור: 2575

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

רעיון לפרשת פנחס

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
משה יעקב גמליאל
ע
ר' מתן סבג
ע
הרב אהרן פרידמן <br> ראש הישיבה
הרב אהרן פרידמן
ראש הישיבה
ע
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע