ישיבת כרם ביבנה

פרשת החצוצרות

הרב זכריה טובי
ראש הכולל

MS Word להורדת השיעור

בפרשתינו הקב''ה מצוה את משה רבינו (במדבר י, א):


''עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת''.


ענין החצוצרות מופיע גם בסיומה של פרשה זו (י, ט-י):


"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת ... וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת".


במדרש רבה על הפסוק: "עשה לך שתי חצוצרות כסף" איתא:


לך אתה עושה ולא לאחר, אתה משתמש בהם. תדע לך, שהרי יהושע תלמידו של משה לא נשתמש בהם אלא בשופרות ... ולא תאמר ליהושע, אלא אפילו משה רבינו שעוד שהוא חי בעצמו נגנזו.


דברי המדרש טעונים ביאור, מדוע השימוש בחצוצרות היה רק בתקופתו של משה רבינו, ולא בתקופת יהושע? ומדוע יהושע היה צריך להשתמש דוקא בשופרות?


הרמב"ם (פ"א מהל' תענית ה"א-ד) כותב:


מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא, שנא' "על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות"...


ודבר זה מדברי התשובה הוא, שבזמן שתבוא הצרה ויזעקו ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם ככתוב "עוונותיכם הטו" וגו'...


ובימי התעניות האלו זועקים בתפילות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד. ואם היו במקדש מריעין בחצוצרות ובשופר.


הרמב"ם מבדיל בין המקדש לבין הגבולין. בגבולין, משתמשים בעת צרה רק בחצוצרות, ובמקדש גם בשופר וגם בחצוצרות. מהו פשר הענין? מהו ההבדל הרעיוני שבין שופר לחצוצרה?


חצוצרה היא מעשה ידי אדם. מעולם לא חפר אדם באדמה ומצא חצוצרה שלימה מוכנה לשימוש, אלא אדם לוקח חומר גלם ומעבד אותו ויוצר את הכלי. השופר בניגוד לזה, הוא בידי שמים. כלי זה מוכן על ראש האיל, הוא עשוי ועומד, ועל האדם רק לחותכו לצחצחו ולהכשירו לתקיעה.


הבדל נוסף בין השופר לחצוצרה: השופר – מצוותו בשמיעת הקול, משא"כ החצוצרה – תפקידה להריע, להשמיע את התרועה בשעת צרה.


בעת צרה כותב הרמב"ם שמריעים בחצוצרה כדי שידעו שבשל מעשיהם הרעים באה להם הצרה הזאת. כמו שאדם הוא בונה ויוצר את החצוצרה, כך האדם צריך להרגיש שהוא כלי שבור אשר הוא צריך לבנותו מחדש – תיקון ההריסות הרוחניות שבאדם. השופר לעומתו, שתוקעים בו בר"ה, בא לעורר את האדם מתרדמתו, שיכין את עצמו ככלי קיבול להתקרבות אל הבורא לקבל שפע רוחני.


מעתה מובן מדוע בגבולין תוקעים רק בחצוצרה בעת צרה, ואילו במקדש תוקעים גם בשופר. כי בגבולין – החצוצרה תפקידה לתקן את הריסות החטא, אך במקדש – זהו המקום שניתן גם לתקן את ההריסות, וגם לקבל את השפע הרוחני כאחד, ע"כ מריעים בחצוצרה ותוקעים בשופר כאחד.


לפי"ז ניתן להבין את ההבדל בין תקופת משה לתקופת יהושע. תקופת משה זוהי תקופת יצירת העם. נהפכנו מעבדי פרעה לעבדי ה'. מצב זה דומה לחצוצרה, בה האדם הופך מחומר גלם לכלי שרת לעבודת ה'. אך בתקופת יהושע – דור באי הארץ, העם כבר היה מגובש ומאוחד, ורק היו צריכים להכשירם לכניסה לארץ ישראל. כאן התקיעה היא בשופר, שהוא כלי מוכן ומעוצב אשר צריך רק להכשירו לתקיעה.


לפי"ז מובן מדוע נגנזו החצוצרות בימי משה, משום שזאת סיומה של תקופת התהוות העם ויצירתו שמסמלת החצוצרה, ומתחילה תקופה חדשה של יהושע להכשרת העם, שבאה ע"י סמל השופר. והנחמה של אחרית הימים, כאשר תבוא גאולת ישראל וביהמ"ק יהיה על מכונו – תבוא שמחה והתחדשות, ועל זה נאמר: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת".  


זהו הבנין המחודש של עם ישראל בעת הגאולה, ואז נשמע גם את קול השופר - שופרו של משיח, הקורא לכל האובדים והנדחים שפרשו מדרך ה', כפי שאמר הנביא: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" (ישעיהו כז, יג). אמן!


(פורסם בענבי הכרם)

 

 

קוד השיעור: 2205

סרוק כדי להעלות את השיעור באתר:

מאמר לפרשת בהעלותך

לשליחת שאלה או הארה בנוגע לשיעור:




הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
הרב זכריה טובי <br> ראש הכולל
הרב זכריה טובי
ראש הכולל
ע K
ר' אבינדב אבוקרט
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K
הרב מרדכי גרינברג <br> נשיא הישיבה
הרב מרדכי גרינברג
נשיא הישיבה
ע K
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
הרב אברהם ריבלין, המשגיח הרוחני לשעבר
ע K