Yeshivat Kerem B'Yavneh

לימוד בעיון

BackBack to Main Page

By: Rav Aryeh Stern

מאמרים בעניין לימוד גמרא
(זמן חורף תשע"ז)

הבדיחה הישיבתית מספרת על ראש ישיבה שאמר בשיעור כללי יסוד נפלא ומחודש ביותר, והוסיף שיש לו הכרח ליסוד הזה. שאלוהו התלמידים מה ההכרח, וענה להם שיש לו הכרח לומר שיעור... כמובן שזאת בדיחה, אבל אנחנו רוצים לדבר ברצינות.


בבואנו להסביר את מהות הלימוד בעיון צריך להגדיר שני דברים: א. מטרת הלימוד. ב. צורת הלימוד.


מה היא מטרת הלימוד בעיון? – השאיפה להגיע להבנה אמִתית.


הבנה – על שום מה? דהנה הגמרא בברכות (ו ע"ב) אומרת "אמר רבא אגרא דשמעתא סברא", ומפרש רש"י "סברא - שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר". ועוד באותה גמרא "אמר רבי זירא אגרא דפרקא רהטא", וברש"י "אגרא דפרקא - עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה, שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד". נמצינו למדים שעיקר השכר בתלמוד תורה הוא על היגיעה והעמל להגיע להבנה של הסברות והטעמים.


ואכן, זו היא עצם מהותה של הגמרא, שהרי במסכת סוכה (כח ע"א) למדנו: "אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות" וכו', וברש"י: "גמרא - זו היא סברא, שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהן טעם, כמו שעשו האמוראים אחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלפניהן וקבעו בהן גמרא, ואותו דיוק שבימי התנאים נקרא תלמוד". ועוד אמרו שם בגמרא שלא הניח הויות דאביי ורבא, ומפרש רש"י "הויות דאביי ורבא - כל איבעיא להו לאביי ורבא הוה מספקא להו, ובכולן נתן את לבו ונתן בהן טעם, ובימי אמוראים נשתכחו".


וזו היא גם מחובתו של הרב המלמד את תלמידיו, כפי שאומרת הגמרא במסכת עירובין (נד ע"ב): "רבי עקיבא אומר מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו שנאמר ולמדה את בני ישראל, ומנין עד שתהא סדורה בפיהם שנאמר שימה בפיהם, ומניין שחייב להראות לו פנים שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ומפרש רש"י: "להראות לו פנים - ללמדו, לתת טעם בדבריו בכל אשר יוכל, ולא יאמר כך שמעתי, הבן אתה הטעם מעצמך. אשר תשים לפניהם - ולא כתיב אשר תלמדם צריך אתה לסדר ולשום לפניהם טעם המיישב תלמודם".


וכך פסק הרמב"ם בהלכות ת"ת (פ"ד ה"ד): "הרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם וירגז אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה, וכן לא יאמר התלמיד הבנתי והוא לא הבין אלא חוזר ושואל אפילו כמה פעמים ואם כעס עליו רבו ורגז יאמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה".


אמיתית – על שום מה? פשיטא שאנחנו מחפשים את האמת. הרי ה' אלוקים אמת, חותמו אמת ודברו אמת, משה אמת ותורתו אמת. ועל כן אומרת הגמרא במסכת ברכות (ה ע"ב) "אמת זו תורה, שנאמר 'אמת קְנה ואל תמכור'", ובמסכת ע"ז (ד ע"ב) "תורה דכתיב בה אמת, דכתיב אמת קנה ואל תמכור".


וזה לשונו של בעל המאור בהקדמתו: "ברוך ה' א-להים אמת, רב חסד ואמת, אשר דברו אמת, וחפצו אמת, וכל אורחותיו חסד ואמת. ויבחר בנביאי הצדק והאמת, ובדבריהם הנאמרים באמת, לנחות את עבדיו בדרך אמת. ויתן בידם משפטים ישרים ותורות אמת, לעם נחלתו יראי אלהים אנשי אמת, כדכתיב 'ועל הר סיני ירדת ודברת עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים', וכתיב 'ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך', וכתיב 'הן אמת חפצת בטוחות ובסתום חכמה תודיעני'".


והמשיך עוד וכתב: "במקומות רבים בכתוב נקראת הנפש החיה כבוד כדכתיב 'לכן שמח לבי ויגל כבודי'. וכתיב 'עורה כבודי'. וכתיב 'למען יזמרך כבוד'. כי הבורא אצלה על האדם מכסא כבודו ובה נתן עליו מהודו והוא העצם הנכסף אל יסודו. כמו חושק אשר נכסף לדודו. אז יגלה אליו סודו. בדרשו הצדק בעודו. ובבקשו הנכון בכל לבבו ובכל מאדו. ובחפשו האמת כאשר תשיג ידו. כדכתיב אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא. על כן מלא חשק לב כל חכם לב לדרוש ולתור בחכמה להבין ולהשכיל אם להימין אם להשמאיל בין האמת ובין השקר להורות ולהבדיל".


ובהגדרתו של המהר"ל בבאר הגולה (באר ד): "בכמה מקומות האריכו חז"ל מאוד בספור גנות המשקר, עד שאמרו הם שגדר הת"ח מי שאינו משנה בדבריו, כמו שאמרו בפ"ב דב"מ (כג ע"ב-כד ע"ב), וזה כי החכמה אין בה שקר כי לכך הוא חכמה, ואם שקר בחכמתו אין זה חכמה והוא דמיון, ולפיכך אין בחכם שקר".


האם יעלה על דעת מאן-דהו לומר הסברים או חקירות שאין בהם אמת? זה הרי סותר מיניה וביה את מהותה של תורת אמת. ואולי על זה ניתן להליץ את דברי המדרש רבה בפתיחת איכה: "כל זמן שישראל משליכין דברי תורה לארץ המלכות היא גוזרת ומצלחת שנא' (דניאל ח) 'ותשלך אמת ארצה' וגו', ואין אמת אלא תורה שנאמר (משלי כג) אמת קנה ואל תמכור".


רבבות אלפי לומדי התורה שבכל הדורות אין להם בעולמם אלא בקשת האמת, ותו לא. אמת ללא אינטרסים, אמת ללא משוא פנים, האמת בטהרתה. זו היא עצם ההגדרה של לימוד התורה – הבקשה הבלתי מתפשרת לחתור אל האמת ולהגיע אל האמת.


עד כאן ביררנו במקצת את המטרה של הלימוד בכלל והלימוד בעיון בפרט. מה היא הצורה והדרך להגיע אל המטרות האלה – על כך בעזרת ה' במאמר הבא.


(פורסם באשכולות 410 # יתרו תשע"ז)

Shiur ID: 7484

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments: