המאבק הנגלה והנסתר בעשו ובמלכות יון

המאבק הנגלה והנסתר בעשו ובמלכות יון

BackBack to Main Page

By: Rav Itzchak Jamal

מאמר לפרשת וישלח (זמן חורף תשע"ז)

כל הקורא את הפסוקים הראשונים של פרשתנו חש במתח הגדול שיעקב נמצא בו לקראת המפגש הטעון עם עשו:[1] ליעקב יש אכן סיבות רבות לחשוש, שהרי עשו מצפה לרגע הנקמה מעל עשרים שנה, ועכשיו סוף סוף הגיעה שעת כושר לנקום. אך למרבה הפלא, המפגש בין עשו ליעקב מתנהל ברוח אחרת מהמצופה; עשו רץ לקראת יעקב, מחבק אותו ומנשק אותו, וממש מצטיירת תמונה מפגש רעים אוהבים בין עשו ליעקב.


אמנם יש מדרשי חז"ל שרצו לומר שכוונה נסתרת הייתה לעשו פה ובאמת רצה להזיק ליעקב, כמו שמביא רש"י מהמדרש: "אמר לו ר' ינאי, אם כן למה נקוד עליו? אלא מלמד שלא בא לנשקו אלא לנשכו, ונעשה צוארו של אבינו יעקב של שיש, וקהו שיניו של אותו רשע".


אך עדיין אין המקרא יוצא מידי פשוטו, וממהלך הפרשה נראה שאכן באותה שעה נכמרו רחמיו של עשו וכן דעת הרבה חכמים במדרש: "מלמד שנכמרו רחמיו באותה השעה ונשקו בכל לבו" (ילקוט שמעוני קלג). השאלה הגדולה היא: מה השתנה? וכי חששותיו של יעקב התבררו כלא נכונים? לאן נעלמה שנאתו של עשו?


נראה שהפתרון לשאלות אלו ולשינוי הגדול שהתחולל כאן נעוץ בפרשייה קטנה המובאת בתורה רגע לפני המפגש של יעקב ועשו: המאבק בין יעקב לאיש לקראת עלות השחר. על מה יעקב והאיש נאבקו? ומה משמעות המאבק?


מדרשי חז"ל והפרשנים זיהו את האיש כמלאך. ראייה לדבר יש משינוי שמו של יעקב לישראל, ובמקרא תמיד שינוי השם נעשה על ידי ה' או מלאך. ראיה נוספת לכך היא שיעקב עצמו מעיד אחר כך: "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי". מהי מטרת המאבק?


הרשב"ם (לב, כה-כז) כתב, שיעקב רצה לברוח בשל פחדו מנקמתו של עשו, והמלאך בא לעכב את יעקב כדי שלא יברח, ויראה בהשגחת ה' שאין עשו מזיק לו כלל. כתוצאה מניסיון הבריחה מה', יעקב נענש ונפגעה כף ירכו. כסיוע לכך מביא הרשב"ם כמה דוגמאות של אנשים שנפגעו עקב ניסיונם לברוח מה'.[2]


אך קשה ליישב פירוש זה עם המשך הפרשיה, שכן בסיום המאבק יעקב מנצח את המלאך ונקרא ישראל. ולפי רשב"ם - מהי משמעות הניצחון? הרי יעקב לא ברח בסופו של דבר, וא"כ הוא ודאי לא ניצח... ועוד קשה שלפי זה למה יעקב בורח לבד? והרי כל משפחתו נשארת בסכנה גם כאשר הוא בורח!


לכן נסביר כדברי רוב הפרשנים, שזיהו את האיש כמלאך של עשו: "ר' חמא בר חנינא אמר שרו של עשו היה" (בראשית רבה, עז). בפסוק תואר מאבק פנימי של יעקב מול שרו של עשו. איננו יודעים מהי מלחמה במלאך, אך מסתבר שזהו מאבק רוחני באידיאה של עשו וזרעו אחריו. אחרי מאמץ רב מנצח יעקב במאבק הפנימי, ובזה נסללת הדרך לניצחון גם במפגש הגלוי מול עשו.


הדבר מזכיר את המלחמה של עם ישראל בעמלק, ע"פ הסבר המשנה בר"ה: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וגומר (שמות יז). וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים, ואם לאו היו נופלין".


התורה מלמדת אותנו, כי לכל אדם פרטי ולאומה בכללותה יש מאבקים וקשיים גלויים בחיים. שורש הניצחון טמון קודם כל בעבודה פנימית ותיקון אמִתי של האדם עצמו. שינויים אלו לרוב יוצרים הסתכלות אחרת על החיים ואף מביאים לשינוי במציאות הגלויה.


עם כל זה אנו רואים, שגם לאחר הניצחון הפנימי, יעקב ממשיך במאמץ הגלוי. וגם כאשר הוא נפגש עם עשו, יעקב משתמש בטקטיקות ואמצעי זהירות שונים מול עשו, אף שבמלחמה הפנימית כבר ניצח אותו.


ידועים דברי הרמב"ן ע"פ המדרש "מעשי אבות סימן לבנים" - ומה אנחנו צריכים ללמוד מיעקב? לפעמים אנו מוצאים תופעות של אנשים שפועלים בחיל ברובד הגלוי אך בפנימיותם יש ריקבון מסוים, ומצד שני יש אנשים בעלי עבודה פנימית מאד עמוקה ועם כמיהות גדולות לטוב אך בחיי המעשה הדבר לא בא לידי ביטוי.


מיעקב למדנו ש"מזה ומזה אל תנח את ידך", צריך תמיד בדק בית פנימי בתוככי האדם פנימה, וגם השתדלות ועשייה בשטח.


זהו גם עניינו של שם החודש "כסלו" בו אנו נמצאים, השם "כסלו" מורכב משתי מילים - "כס" "לו". משמעות המילה "כס" הוא כיסוי, דבר מוסתר, ואנו נזכרים בפסוק "כי יד כל כס י-ה מלחמה לה' בעמלק", שדרשו חז"ל: "אין ה' שלם ואין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק" (פסיקתא דרב כהנא, ג) - כלומר דבר שעדיין לא נראה לעין. מצד שני המילה "לו" היא סמל האור והגילוי, שכן מספר הנרות שמדליקים בחג החנוכה הוא ל"ו, וכן מספר זה מוזכר בגמרא אודות ל"ו הצדיקים שבכל דור: "אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר 'אשרי כל חוכי לו' - ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו" (סוכה מה ע"ב).


גם בחנוכה אנו מוצאים תופעה מעניינת, שבניגוד לשאר החגים שיש בהם אירוע ונס מרכזי אחד, בחנוכה מצאנו שני ניסים: נס פך השמן - נס גלוי שהספיק השמן לכל שמונת הימים, ונס הניצחון המלחמה שהוא נס נסתר, נס המלובש בטבע. וכתבו המפרשים שהנס הגלוי בא לגלות שגם המלחמה, שנראית טבעית, היתה נס. הצד הנסתר והנגלה משלימים זה את זה.


שנזכה לעבוד את ה' באמת גם בפנימיותנו וגם בחיצוניותנו.


(פורסם באשכולות 401 # וישלח תשע"ז)



 





[1] "וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו... ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות: ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה... הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים" (ז-יב).




[2] וכן מצינו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון הק' או ממאנים ללכת, שנענשו. במשה כתוב: "שלח נא ביד תשלח, ויחר אף ה' במשה..." וכן ביונה שנבלע במעי הדגה. וכן – להבדיל - בבלעם: "ויחר אף א-להים כי הולך הוא", ונעשה חיגר.



Shiur ID: 7414

Scan to load the shiur on the KBY website:

 

 

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion

Add your comments: