בשעה שנגזרה גזירתם של אחשורוש והמן להשמיד את כל היהודים נחלץ מרדכי לחפש ישועה. באותה שעה הוא יצא לרחובה של עיר בלבוש שק כשהוא זועק זעקה גדולה ומרה. יחד עם זאת הוא נוקט גם בצעדים מעשיים ומצווה על אסתר ללכת אל אחשורוש ולבקש ממנו על עמה.
ואולם במקביל לכל הפעולות האלה מרדכי גם מביע את בטחונו המוחלט בישועתם של ישראל, ואומר לאסתר: "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות".
וכתב על כך השפת אמת "כי מרדכי ידע שה' יתברך יעזור לישראל בוודאי, אלא שכן דרכם של הצדיקים שאע"פ שיודעים בוודאות שתהיה הישועה מ"מ צועקים בלב שלם כאילו אינם יודעים אם תהיה ישועה, ואע"פ שבלי ספק ה' יתברך לא יעזוב את בני ישראל מ"מ צריכים לצעוק בעת צרה, ובדרך זאת כביכול הישועה באה על ידי צעקת האדם".
והוסיף המלבי"ם שמרדכי שלח להודיע לאסתר שלכל צרה שבאה על עם ישראל יש זמן מוגבל ועת לסיום אותה צרה, ובודאי הקב"ה מכין דרכים שונות כיצד להציל את ישראל מאותה צרה. יש דרכי הצלה שתלויות בבחירת האדם אם יהיה מוכן להכניס עצמו באותה הצלה, אבל לא יתכן שהצלתם של ישראל תהיה תלויה אך ורק בבחירת האדם, ואם האדם לא יעשה את המוטל עליו בודאי מוכנות עוד דרכים אחרות לאותה הצלה, ולכן אמר לה שאם היא תחריש בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר.
ולפי זה יש כאן מהפך מחשבתי, שבמבט ראשוני ושיטחי נדמה לנו שבזכות העובדה שאסתר היתה מלכה בבית אחשורוש היא הצליחה להציל את אחיה היהודים מן הגזירה. אבל האמת היא הפוכה, שהצלת היהודים היא דבר מובטח בכל מצב, אלא שמהשמים גילגלו זכות לאסתר שתהיה בבית המלך על מנת שהיא תזכה להיות המצילה ולא גורם אחר. נמצא אם כן, שלא היותה מלכה הוא המביא להצלה ולישועה, אלא ההצלה של ישראל היא המביאה אותה להיות מלכה, ואם היא לא תעשה את המוטל עליה, הרי הרווח וההצלה יבואו ממקום אחר, אבל היא הפסידה את הזכות שגילגלו לה מן השמים.
ומתוך כך אנו צריכים לחזור ולשנן את הפסוקים המדברים מפורשות בענין זה: "כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם" (שמ"א יב), "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" (תהלים צד), "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם" (הגדה של פסח).
ועל פי זה כתב הרב קוק זצ"ל בשו"ת משפט כהן (סי' קמד): "אמנם בטוחים אנו שלא יכחד ח"ו כלל ישראל מן העולם, אבל אותו הביטחון של ההשגחה העליונה אינו פוטר אותנו כלל מחובת ההשתדלות על הצלת הכלל, בכל היכולת שבידינו, ולה' ית"ש נתכנו עלילות איך לקשר את המידות הנראות לנו הפכים – ביטחון גמור על קיום האומה מצד אחד, וחובת ההשתדלות בכל מה שיוכל לחזק את קיומה, וק"ו להסיר שום סכנה שתוכל להביא עליה השמד וכילוי, ה' יצילנו, ואנחנו בהדי כבשי דרחמנא למה לן, וחייבים אנו לעשות כל המצוי בידינו בשביל הצלת כלל ישראל".

(פורסם בזמורות 131 - אדר תשע"ה)

Do you have a comment or question on the shiur?
Comment below and we'll join the discussion